נייר עמדה – בטיחות בנשק חם

רקע:

בראשית שנת 2023 יזם המשרד לבטחון לאומי, רפורמה בקבלת רישיונות לנשיאת נשק בישראל, במטרה להקל על ההליך, ולאפשר ליותר אזרחים לשאת נשק אישי. עיקרי הרפורמה: צמצום   הצורך של מבקשי רשיון הנדרשים להגיע לראיון פיזי בלשכות כלי הירייה;  הרחבת הזכאות לבוגרי שירות צבאי שלא בהכרח עברו הכשרה צבאית מתקדמת של רובאי 07, וכן בוגרי שירות לאומי או אזרחי. בנוסף, הורחבו מספר היישובים המאפשרים זכאות לרישיון נשק למי שמתגוררים, לומדים או עובדים בתחומם.

בעקבות השבת האיומה של ה-7 באוקטובר, ולאור הקלות נוספות בהליך הבירוקרטי שעליהן הכריז השר לביטחון לאומי, חלה עלייה חדה של כ-1800% בבקשות לקבלת רישיון לכלי נשק פרטי, עם יותר מ-235 אלף בקשות חדשות בחודש הראשון למלחמה. העלייה בביקוש לרישיונות לנשיאת כלי נשק, לצד ההקלות בתקנות להוצאת כלי נשק, צפויים להוביל לשכיחות גבוהה של כלי נשק בשימוש אזרחי.

ארגון בטרם לבטיחות ילדים עוקב בדאגה אחר העלייה החדה בזמינות של נשק חם בסביבת הילדים, לאור הנתונים שיובאו. . נייר העמדה המוצג כאן סוקר מידע מהעולם ומישראל ומציג את עמדת ארגון בטרם והמלצותיו לצמצום הסיכון להיפגעות ילדים.

מידע מהעולם:

בארצות הברית כלי נשק הם הגורם הבולט  ביותר לתמותת ילדים מתחת לגיל 18 לא טבעית (שאינה ממחלה) – כך קובע ארגון רופאי הילדים האמריקאי ה-AAP (American Academy of Pediatrics) .החזקת כלי נשק בבית מגבירה את הסיכון לירי לא מכוון, התאבדות ורצח בקרב ילדים ובני נוער. לפי ה-AAP, בבתים בהם ישנם כלי נשק, הסבירות למוות בשוגג מירי גבוהה פי ארבעה. מקרי ירי לא מכוון קורים לילדים בכל הגילאים, כאשר בין השנים 2015-2022 ב- 32% ממקרי תמותת ילדים מירי, המעורבים היו  פעוטות וילדים בגיל הגן שהצליחו למצוא את האקדח ולירות בעצמם או באחר בלי כוונה.

בסקירה שערך ארגון בטרם (מצורף כנספח לנייר עמדה זה) עולה כי ישנו קשר הדוק בין עלייה ברישיונות לנשק לבין תמותת ילדים בלתי מכוונת כתוצאה מנשק. אחד הנתונים הקשים מראים כי מרבית מקרי הירי בשוגג מהם נהרגו ילדים צעירים, בוצעו על ידי אח גדול או חבר למשחק.

עוד עולה מהסקירה כי ישנם פערים גדולים בין המדינות בארה”ב הן במידת זמינות כלי הנשק והם בתקנות, באכיפה ובענישה העוסקים בדרך הנכונה לאחסון כלי הנשק בבית. במדינות בהן הוגדרה מדיניות מחמירה של אחסון כלי הנשק נצפתה ירידה משמעותית של 24-72% בירי בלתי מכוון וצמצום של 65% בתמותת ילדים בלתי מכוונת כתוצאה מירי.

סקירת המצב בישראל

לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בין השנים 2008-2023 נהרגו 20 ילדים במעורבות כלי נשק, כאשר 7 מהם נפגעו מירי בלתי מכוון. 11 מהמקרים התרחשו בזירת הבית. הנתונים אינם משקפים עדיין את השלכות הרפורמה שנכנסה לתוקף רק בחודשים האחרונים של 2023.

החוק בישראל קובע נהלים לאחסון כלי נשק בבית, בהם נקבע בין השאר כי אין להשאיר כלי נשק או תחמושת, במקום שיש לילדים גישה אליו; יש להקפיד להניח את כלי הירייה במקום נעול ומחוץ להישג ידם של ילדים ומבוגרים; חובה לרכוש כספת ביתית להחסנת הנשק ולהתקין אותה במקום מסתור, כשהיא מקובעת לקיר או ריצפת בטון; הגישה לפתיחת הכספת תתאפשר לבעל הרישיון לכלי ירייה בלבד; יש לפרוק את הנשק לפני ההחסנה (מתוך אתר המשרד לבטחון לאומי, האגף לרישוי כלי ירייה).

מלבד בעלי הרשיונות האזרחיים, ישנם בישראל רבים הנושאים נשק כחלק משירותם בזרועות הביטחון, בין אם מדובר בשירות סדיר, קבע או מילואים. צה”ל מפרסם אף הוא נהלים להחזקת הנשק בבית. ההמלצות של צה”ל לרוב מתייחסות לרובים לכן ההמלצה היא שהנשק יינעל בארון או בכספת, ואם אין ברשות החייל ארון או כספת הניתנים לנעילה, “יקפיד החייל להסתיר את נשקו במקום מבטחים במקום שהותו.” עוד נכתב בנהלים כי מחסניות הנשק והתחמושת יוחזקו בנפרד מהנשק, כשהן נעולות או מוסתרות (מתוך אתר צה”ל, אתר הפקודות, נשיאת נשק ואבטחתו).

המלצות ארגון בטרם לבטיחות ילדים

העלייה בזמינות כלי נשק בבתים מעלה בצורה משמעותית את הסיכון להיפגעות ילדים מירי בלתי מכוון.

אצל ילדים קטנים יצר הסקרנות הטבעית חזק מאוד, בעוד תחושת הסכנה שלהם אינה מפותחת מספיק. המשמעות היא כי גם אם נדמה לנו שהם צעירים מכדי להבין או שמספיק שנזהיר אותם לא לגעת – עצם הנוכחות של כלי נשק בבית מהווה סכנה לירי בלתי מכוון המוביל למוות או פציעה עצמית או לילדים אחרים, וכן להתאבדות ולרצח.

יש לחזק את המסר כי ההחלטה להחזיק נשק אינה צריכה להתקבל בקלות דעת. בהחלטה להחזיק נשק בבית יש לקחת בחשבון את כלל העובדות ולקבל החלטה מושכלת לאחר בחינה וניהול סיכונים.

במידה והוחלט להחזיק כלי נשק בבית, הסתרה לא תמנע את האסון ותחת זאת יש להסביר לילדים על הסכנות, לאסור עליהם בצורה מוחלטת להתקרב לנשק ולגעת בו ולבקש לעדכן מיד את ההורים על מציאת נשק או תחמושת. כאמור, זה לא מספיק לדבר עם הילדים, לכן יש לבצע פעולות אקטיביות למניעת גישה לנשק.

ארגון בטרם ממליץ לבחון שינויים ותוספות בתקנות לרישוי כלי נשק ואחסונם:

• לפני קבלת הרישיון לכלי נשק ובכל חידוש, על המבקש לחתום על הצהרה שקרא, הבין ולמד את הנחיות השימוש והאחסון בכלי נשק. מומלץ לפתח לומדה שתעביר את המסרים בצורה בהירה, תוך הסבר על הסיכונים והדרך למניעתם.
• יש לייצר מהלך הסברה רחב) לאחסון נכון של נשק, ומניעת היפגעות ילדים ממנו
• בדומה להנחיות הצבא, יש לאמץ את ההנחייה לשמור את המחסנית ותחמושת בנפרד מכלי הנשק עצמו ו/או לפרק את הנשק לפני אחסון בכספת. יש להדגיש כי מיד כאשר מגיעים הביתה יש לאחסן את הנשק בכספת הייעודית ולא להשאירו נגיש בבית.
• יש להימנע מטיפול בנשק בנוכחות הילדים
• מומלץ להשתמש במנעול הדק או אמצעי אחר לנעילת ההדק בכל זמן שהנשק בבית.

ארגון בטרם קורא למדינת ישראל להקפיד ולוודא כי רישיונות הנשק ניתנים רק למי שעומד בקריטריונים, לשמר את המנגנון הבירוקרטי בתהליך אישור הרישיון, וכן להגביר אכיפה במטרה לשמור על שימוש נכון ובטוח ככל האפשר בכלי הנשק.

נספח

סקירת ספרות: זמינותו של נשק חם והיפגעות בלתי מכוונת של ילדים

 ד”ר יגאל גודלר, מחלקת מחקר, ארגון בטרם

זמינותם ונגישותם של כלי נשק מצויות בקשר עקבי, חיובי ומובהק סטטיסטית עם היפגעות ותמותת ילדים בלתי מכוונת, בעוד הגבלות על זמינותו של נשק קשורות בבירור בהפחתתה של היפגעות זו – אלו הם ממצאים החוזרים על עצמם בספרות המחקר הבינלאומית לאורך השנים ובפרט בספרות האמריקאית. זו האחרונה נאלצה לעסוק לא מעט בהשלכות של זמינות הנשק על היפגעותם הבלתי-מכוונת של ילדים והתייחסה מדי פעם גם לתמונה הבינלאומית הרחבה בנושא זה. במסמך זה אנו סוקרים ספרות מחקרית בולטת בנושא, אשר עוסקת בזיקה שבין זמינות נשק חם לבין היפגעות ילדים לאורך מספר עשורים.

מחקר רחב היקף שבוצע על ידי צוות חוקרים אמריקאים מאוניברסיטאות במדינות אורגון וטקסס מראה כי בין השנים 1999 ל-2018, שיעור התמותה הבלתי-מכוונת במעורבות כלי נשק בקרב פעוטות בני 1-4 בארה”ב גדל באופן מעריכי בשיעור שנתי ממוצע של 4.9. בקבוצת גיל זו, תמותה בלתי-מכוונת כתוצאה מחשיפה לנשק הייתה בעלת קצב העלייה הגבוה ביותר מכלל הסיבות שנבחנו. זאת ועוד, העלייה בשיעור התמותה הבלתי-מכוונת כתוצאה משימוש בנשק נמצאה בקשר סטטיסטי מובהק עם מספרי בדיקות הרקע והאישורים שניתנו לנשיאת נשק. כלומר, ככל שעלה מספר הבדיקות והאישורים, כך החוקרים הסיקו שנשקים הפכו לשכיחים יותר וככל שאלו הפכו לשכיחים יותר, כך גם עלתה תמותת הילדים מהיפגעות בלתי-מכוונת במעורבות נשק. בדומה, ברמה הגלובלית, נמצא כי שכיחותם של כלי נשק מצויה בקשר מובהק עם תמותה בלתי-מכוונת כתוצאה מהשימוש בנשק חם (Bleyer, Siegel & Thomas, 2021).

מגמה זו איננה חדשה. מחקר שבוצע בארה”ב כשני עשורים קודם לכן, הדגים גם הוא כי קיים קשר מובהק וחיובי בין זמינותם של כלי נשק לבין תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת.  כך, למשל, במחקר נמצא כי בעשור שבין 1988-1997 נהרגו כתוצאה מהשימוש בנשק 6,817 ילדים בגילאים 5-14, מתוכם 1,782 כתוצאה מהיפגעות בלתי-מכוונת. החוקרים דיווחו, בין היתר, על קשר חיובי מובהק בין זמינותם של כלי נשק לבין מקרי מוות כתוצאה מהיפגעות בלתי-מכוונת מנשק. בתוך כך, נמצא כי ילדים החיים במדינות המתאפיינות בשכיחות גבוהה של כלי נשק  היו בסיכון גבוה פי 16 להיהרג מהיפגעות בלתי-מכוונת המערבת נשק, בהשוואה לילדים המתגוררים במדינות המתאפיינות בשכיחות נמוכה של כלי נשק. יתרה מכך, החוקרים לא הגבילו עצמם לציון הקשר הסטטיסטי לפיו ככל שמדדי זמינות הנשק גבוהים יותר, כך יותר ילדים נהרגים מהיפגעות בלתי-מכוונת במעורבות נשק. אכן, הם ציינו גם שקשר זה חזק יותר מהקשר המתקיים בין זמינות הנשק לכמות הילדים שנהרגים מהיפגעות מכוונת במעורבות נשק (Miller, Azrael & Hemenway, 2002).

מחקר נוסף מלמד כי בין 52-80% מתמותת הילדים הבלתי-מכוונת עקב שימוש בנשק חם, התרחשה במעורבות אקדחים. כמו כן, נמצא כי ככל שהנפטר צעיר יותר, כך גדלים הסיכויים שהוא נורה על ידי אח או אחות גדולים או חבר למשחק. החוקרים מתייחסים לממצאים אלו בעת המלצתם על חוקים למניעת גישתם של ילדים לנשק (Child Access Prevention (CAP) Laws). לדבריהם, חוקים מסוג זה מטילים את האחריות למעשיהם הממשיים או הפוטנציאליים של ילדים בעלי גישה לנשק על הוריהם ומטפליהם. חוקים אלו נועדו לאפשר פיקוח על אחסונם של נשקים בבתים בהם מתגוררים קטינים ברמת המדינות השונות בארה”ב. עם זאת, החוקים משתנים בכל הנוגע לנסיבות בהן לילדים עשויה להיות גישה לנשק, ברמת יישומה של החקיקה בקרב המדינות השונות ובחומרת העונשים המוטלים על הורים ואפוטרופוסים. אף על פי כן, הגרסה המחמירה ביותר של החוקים האמורים, המתייחסת לרשלנות כחלק מהחקיקה למניעת הגישה לנשק (Negligence CAP law), נמצאה אפקטיבית למדי במניעת תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי-מכוונת במעורבות נשק חם – מדובר בצמצום של 65% בסוג זה של היפגעות קטלנית (  Price & Khubchandani, 2023).

האפקטיביות של חוקי אחסון נשק במניעת היפגעות הודגמה במחקר עדכני נוסף, שהתמקד במקרים בהם ילדים ירו בשוגג באחרים. 91% מהנפגעים במקרים אלו היו מתחת לגיל 18. מרבית מקרי הירי התרחשו בסביבת הבית (71%) ובמעורבות אקדחים (53%). כך או כך, המחקר מצא כי שיעור מקרי הירי הבלתי-מכוון על-ידי ילדים הצטמצם ברמות משתנות (בין 24% ל- 72%) כפונקציה של חוקי האחסון המשתנים שחלו בכל מדינה ומדינה, וזאת בהשוואה למדינות בהן חוקים כאלו אינם חלים  (Cannon, Reese, Tetens & Fingar, 2023).

ניסיון בולט נוסף לצמצם את כמות כלי הנשק בארה”ב היה האיסור הפדרלי על רובי סער (Federal Assault Weapons -FAWB – Ban )  שהיה בתוקף בין השנים 1994-2004. מדובר בחוק פדרלי שכלל איסור על ייצורם של כלי נשק חצי-אוטומטיים לצורך שימוש אזרחי, כמו גם איסור על סוגים מסוימים של מחסניות שנחשבו לבעלות קיבולת גדולה יחסית. מחקר עדכני בחן באופן השוואתי את מצב תמותת הילדים כתוצאה מהשימוש בנשק חם בעשור שקדם לחוק הפדרלי המדובר, את המצב בעת היותו בתוקף וב-16 השנים שלאחריו, וזאת בכל הנוגע לילדים בגילאים 0-14. המחקר מצא כי בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר, בני 0-14 חוו את השיפור הנרחב ביותר בכל הנוגע לצמצום בתמותה בלתי-מכוונת כתוצאה מהשימוש בנשק. עוד נמצא כי בעוד שטרם כניסתו של החוק לתוקף שיעור התמותה מכלי נשק חם גדל באופן מעריכי, הרי שבתקופת חלותו של החוק נצפתה ירידה מעריכית ומובהקת סטטיסטית בכל קבוצות הגיל, המין והמיקום הגאוגרפי וזאת כבר ממועד כניסתו של החוק לתוקף. יתרה מזו, לאחר שפג תוקפו של החוק, נצפתה שוב מגמת עלייה בתמותת ילדים בגילאים האמורים כתוצאה משימוש בנשק חם, שהגיעה לרמת קצב העלייה ששרר טרם כניסת החוק לתוקף. כמו כן, בדומה למגמות שכבר נדונו, נמצא קשר הדוק ומובהק בתקופת חלותו של האיסור המדובר, בין תמותת ילדים כתוצאה מהשימוש בנשק חם לבין כמות האקדחים המיוצרים בארה”ב, וזאת בכל קטגוריות הגיל, המין, האזור הגאוגרפי והקבוצות האתניות (Bleyer, Siegel, & Thomas, 2023).

על רקע כל האמור, נראה כי זמינותו של נשק חם מהווה סכנה משמעותית בכל הנוגע להיפגעות ילדים בלתי-מכוונת וכי מדיניות צמצום זמינותו של נשק חם והגבלת גישתם של ילדים אליו באמצעות אחסון בטוח, מיטיבה עם בטיחות ילדים. יש לקחת בחשבון לקחים בינלאומיים אלו בעת בחינתה ויישומה של מדיניות העשויה להגדיל במידה ניכרת את זמינותו של נשק חם.

הפניות:

Bleyer, A., Siegel, S. E., & Thomas, C. R. (2023). Retrospective evidence for pediatric benefit of US assault weapons ban as rationale for implementing an even more effective ban. Journal of the National Medical Association.

Bleyer, A., Siegel, S. E., & Thomas Jr, C. R. (2021). Increasing rate of unintentional firearm deaths in youngest Americans: firearm prevalence and Covid-19 pandemic implication. Journal of the National Medical Association, 113(3), 265-277.

Cannon, A. D., Reese, K., Tetens, P., & Fingar, K. R. (2023). Preventable tragedies: findings from the# NotAnAccident index of unintentional shootings by children. Injury epidemiology, 10(Suppl 1), 52.

Miller, M., Azrael, D., & Hemenway, D. (2002). Firearm availability and unintentional firearm deaths, suicide, and homicide among 5–14 year olds. Journal of Trauma and Acute Care Surgery, 52(2), 267-275.

Price, J. H., & Khubchandani, J. (2023). Firearm mortality among pre-school Age Children, 2010–2020. Journal of community health, 48(3), 414-419.